<h1>יחוסי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך חגא</h1>
<h2>דף ז.</h2>
גרס' בשלהי בבא בתרא הל' המלוה את חבירו בשטר פלוגת' דרב ושמו' ור' יוח' ורשב"ל שיעבודא אי דאוריית' או לא. ומייתינ' לה בפ"א דערכין הל' הגוסס והיוצא ליהרג [ז' ע"א] מותבינ' הת' מיתיבי החופר בור בר' הר' ונפל עליו שור והרגו פטור ולא עוד אלא שאם מת השור יורשי בעל הבור חייב' לשלם דמי שור לבעליו אלמא שיעבודא דאוריית' א"ר [אלעא] אמ' רב כשעמד בדין והא הרגו קתני אמ' רב בר אבא שעשאו טריפה, והאמ' רב נחמן תני חגא מת וקברו דיתבי דייני התם. י"ל זהו רב חגא אחר דכיון דבימי רב נחמן היה רב חגא זקן ובן י"ח שנה היה כשהעמיד תלמודו היאך קורהו בשמו, וי"ל שמא בבחרותו היה או שמא תלמידו היה דהא עולא חבר לרב נחמן ורב יהוד' היה כדאית' בכמה דוכתי כההיא בפ"א דבב"ק [י"א ע"א] היל' שאמ' עולא משמ' דר' אלעזר עד הל' גובין מן העבדים ואמ' רב נחמן (אשתמיען) [אשתמטין] עולא. וכן רב יהודה דשדר ליה לעולא כלכלה דפירי למיחזי היכי מבדיל כדאית' בערבי פסחים [ק"ד ע"ב] ואפי' הכי גרסי' בפ' אחרו' דע"ז הל' דנותן טעם לפגם [ס"ח ע"א] דאמ' עולא מחלוקת שהשביח ולבסוף פגם וכו' עד איתיביה רב חגא לעולא היין שנפל לתוך עדשים וכו' עד אמ' עולא חגא לא ידע מאי אמור רבנ' תיובת' מותיב אלמ' דעולא קרא לרב חגא הכי בשמו וי"ל שאף רב נחמן עשה כך שהרי רב נחמן היה רגיל לקרוא לחביריו בשמן בכמה מקומות בתלמוד אמ' רב נחמן אמ' לי הונא חברין, וכן ההיא דתחילת המניח את הכד [ב"ק כ"ז ע"ב] חסדא חסדא קנסא קא מגבית בבבל, ורב חסדא ודאי היה תלמיד לרב הונא ויכול להיות אף תלמיד רב נחמן וי"ל שאף לרב חגא קרא לו בשמו, ואע"ג דלרב המנונא קרא (רבי) [רב] כדאית' בגמ' ראשונה דחזקת הבתים [ל"א ע"א] השת' דאותיבתן את ואותבן רב המנונא מסורא ולא אמ' המנונא, הל' דזה אומר של אבותי. וגר' נמי בשור שנגח ד' וה' הל' ובעל השור נקי [ב"ק מ"א ע"ב] נקי מחצי כופר דברי ר' יוסי הגלי' אמ' לו ר' עקי' הרי הוא אומר אנשים ולא שוורים ושקיל וטרי טובא עד אלא אמ' רב אדא בר אהבה אנשים כי נתכוונו להדדי וכו', וכן כי אתא רב חגא מדרומ' אתא ואייתי מתניתא בידיה כוותיה דרב אדא בר אהבה, ובירושלמ' [ב"ק פ"ד ה"ה] א"ר חגיי כיני מתני אנש' שאין מתכוונין חייב שוורים שאינן מתכוונין פטורי' הא אם היו תמים יכול יהיו חייבין ת"ל ובעל השור נקי. הרי הירושלמ' קורא לרב חגא חגי. ומי' בבבא בתר' פ' מי שמת הל' דנפל הבית עליו ועל אביו [קנ"ז ע"א] בעי שמואל דאיקני מהו וכו' עד אמ' רב חגי ת"ש נפל הבית וכו', א"ל רב נחמן זעירא חברין תרגמה מצוה על היתומין לפרוע חובת אביהן ואף זו ראיה למה שכתבתי כי רב נחמן היה קורא לחביריו בשמן, ובמס' ערלה (פ"ב) [פ"ג ה"א] בסוף גמר ראשונ' א"ר חגי (בר נחתי תמין) [כד נחתית מן] אילפא שמעית קליה דרבי יעקב בר אחא בגד שצבעו בקליפי ערלה וכו' עד א"ר יעקב חגי קשי יתה קיימה וכו'. ונראה דרב חגא בתלמוד דידן הוא ר' חגי בירושלמי כמו שביררתי.
